יום חמישי, 30 בספטמבר 2010

Giveaway!

החלטתי לפנק את כל הקוראות היקרות שלי ב"מתנת חתונה" ממני אליכן. בד"כ זה אמור להיות הפוך ומאחר ואני הכלה אני זאת שאמורה לקבל את כל המתנות. אבל בכל זאת החלטתי שלפנק (לפנק לפנק..) זאת לא מילה גסה, ובחרתי להגריל זוג עגילים בציפוי זהב, של RAVID. עגילים נתלים, עם חיתוכי לייזר מהממים!

Photobucket


Photobucket


 כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בהגרלה:
1. להצטרף כקוראות עוקבות בבלוג (בעמוד הראשי של הבלוג, מצד שמאל).
2. להצטרף לעמוד הפייסבוק של הבלוג: Facebook - Photo.fashion.passion
3. כדי להגדיל את סיכוייכן לזכות: שתפו את פוסט ה Giveaway דרך הפייסבוק (כאן בכפתור מתחת), ושלחו לי לינק כדי שאראה שאכן פרסמתן. מי שתעשה כך, אני אכניס את שמה להגרלה פעמיים.
4. לסיום, השאירו תגובה על הפוסט עם כתובת המייל שלכן.



ההגרלה מסתיימת ב 4.10.2010, יום שני, בשעה 12:00.
בהצלחה לכולן!
שרונה.

יום שבת, 25 בספטמבר 2010

Have a Pink(o) Day

ימים אחרונים של קיץ (למרות שרשמית אנחנו בסתיו) הזכירו לי שיש לי כמה שמלות שכמעט לא נוצלו בקיץ האחרון. שמלת המקסי הצבעונית שקניתי בשנה שעברה במילאנו העלתה בי ימים נשכחים - שעות של שיטוט ונבירות ב H&M בבירת האופנה האיטלקית, שהניבו כמה רכישות מוצלחות במיוחד.
מה שכיף בשמלה הזאת היא התעתוע שיוצר לי גוף ארוך ורזה. הרי תמיד זה נחמד להרגיש כאילו יש לי עוד 3-4 ס"מ יותר ממה שיש באמת.
גם הנעליים הם רכישה מוצלחת ביותר מבית Mauru Leone , מעצב נעליים איטלקי עם עיצובים שיקיים במיוחד. אני דווקא בחרתי דגם קלאסי יחסית של פיפ טואו בצבע כחול כהה. היתרון בנעליים שלו הוא הנוחות המירבית. אני יכולה ללכת יום שלם עם העקבים (הקטנים יחסית) האלה, ולהרגיש כאילו כל היום היו לרגלי נעלי בית נעימות.
גם התיק הורדרד המתוק הזה תוצרת מילאנו, איטליה, ומבחינתי הוא ההיי-לייט של האאוטפיט הזה. במילאנו, כל הסטודנטיות האופנתיות מצוידות בתיקים של המותג האיטלקי Pinko, שנחשב למותג די יוקרתי. במשך כל השבוע שהסתובבתי שם, הבנתי שבא לי גם להרגיש כמו סטודנטית איטלקית ורכשתי את התיק המגניב הזה.

התיקים מגיעים בשלל צבעים ובדים. אני בחרתי בורוד זרחני, שיועד במיוחד לימי קיץ עליזים ושמחים.
הנה עוד שלל תיקי Pinko צבעוניים ומדליקים:



כל התמונות לקוחות מכאן
תודה לתמר גרושקא על הצילומים!

שבוע טוב, שרונה.

יום שבת, 11 בספטמבר 2010

שנה טובה!


"בראש השנה, בראש השנה, פרחה שושנה אצלי בגינה..."
עד היום אני אוהבת את השיר הזה (ואפילו מלמדת אותו את תלמידיי למוסיקה), ולא רק כי המילים מזכירות לי ילדות נשכחת, אלא בעיקר בגלל האמת שבמילים.
בחצר היפה של ההורים שלי ביישוב בו גדלתי עצי פרי מכל סוג שרק תחפצו, ורדים אדומים, ורודים וצהובים, ושבילי חצץ מפותלים.
בחג אני אוהבת ללבוש חולצה לבנה, ממש כמו בימי ילדותי, כשהיו מבקשים מאיתנו להגיע לטקס בחולצה לבנה. כמיטב המסורת ארוכת השנים, גם בחג הזה עטיתי על עצמי חולצה לבנה מכופתרת, וקיפלתי לה את השרוולים, כי בכל זאת עדיין מאוד חם (תוצרת H&M ברלין). החצאית השחורה הזאת, נקנתה השבוע גם היא ב-H&M והיא בהחלט קניה נבונה. הנוחות שלה שווה לי הכל! אני אוהבת חצאיות שהטופ שלהם מגומי עבה, כזה שתופס את החמוקיים בדיוק במידה הנכונה ומתרחב במידת הצורך לפי כמויות האוכל שנכנסו פנימה.
הפשטות והנוחות של ערב חג, ובעיקר החגיגיות והרימון ביד, הם אלה שתמיד יעלו לי חיוך על הפנים ויחזירו אותי חזרה לבית של אבא ואמא.

 

תודה לאחותי יעל על הצילומים,
שנה טובה!
שרונה.

יום שני, 6 בספטמבר 2010

שבוע חגיגי

השבוע שחלף התחיל בחגיגות, עם ישיבות צוות מורים בבית ספר החדש בו אני מלמדת.
לדפוק הופעה זה משהו נחוץ כשמגיעים למקום חדש, שכן זהו הרושם הראשוני והמיידי שמקבלים ממך.
אז לרגל המאורע הרכבתי אאוטפיט בגוונים קלילים ובהירים, כזה שמשאיר טעם טוב בפה, ועדיין לא גורם לי להראות "מורתית" יתר על המידה.


בהמשך היום הספקתי לחזור הביתה, להחליף בגדים ולהגיע לנמל להשקת קולקציית האקססוריז של קום איל פו. אני חייבת לציין שהכל שם פשוט מהמם, והייתי מאמצת כמעט את כל הפריטים. חבל שהמחירים לא מאפשרים לי להתקרב לשום דבר כמעט, אפילו לא לצעיפים.
עדיין, זה לא מנע ממני ליהנות, שכן האירוע היה מפגש של בלוגריות, שאת חלקן אני כבר מכירה באופן אישי ועם חלקן נפגשתי בפעם הראשונה, כך שהיה מאוד נעים לפגוש בנות חדשות שאינני מכירה!
אז נכון שהצעיפים יקרים לכיסי, אבל הם הפריט שהכי כבש אותי (אפילו יותר מהנעליים, לשם שינוי).

בתמונות למעלה-

מכנס: זארה, חולצה: Old navy, חגורה: זארה, נעליים: מקס מורטי, תיק: לאוקסיטן, צמידים: מגיל ילדות.
בתמונות למטה -
שמלה: אמה, תיק: זארה.


תודות ליעל מרוני ארנון ולליליה על התמונות ולמיכל חברתי על הצילומים.
שרונה


יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

סטיילינג להמונים

בחודשים האחרונים אני נתקלת יותר ויותר בבקשות עזרה מחברים ואנשים קרובים - בין אם זה חתנים שרוצים את חוות דעתי לגבי בחירת גזרת החליפה והצבעים, ובין אם זה חברות שמבקשות ממני שאסדר להן את ארון הבגדים ואזרוק משם פריטים שנס ליחם.
לפני חודש וחצי קיבלתי בקשה מיוחדת שהיה לי קשה לסרב לה מקובי, חבר לספסל הלימודים בבית ספר "רימון". לכבוד סיום ארבע שנות לימוד מייגעות וקשות, נערכה הופעת בוגרים מיוחדת בתיאטרון גבעתיים. אני, משיקולים שלי, החלטתי שלא להופיע. אבל קובי החליט ללכת על זה ובגדול!
הוא שכר צלם אישי שיבוא לתעד אותו, לקח זמרות ליווי, הרכיב להקת נגנים משובחת ואפילו שכר את שירותיי כסטייליסטית אישית!
נפגשנו בקניון איילון מטעמי נוחות, ונכנסו לזארה. ידעתי ששם אוכל להלביש אותו בלוק "רוקיסטי" מגניב, אך עם זאת טיפה מתחכם. היה לנו סכום מוקצב שהשתדלנו שלא לחרוג ממנו, וכמעט כך היה.
בחרתי לו ג'ינס אפרפר בגזרת סקיני, שישב עליו טוב, לא בסקיניות הדוקה, כך שזה נתן לו קצת מרחב תנועה. (בכל זאת זמר בהופעה צריך גם לזוז ולא רק להיות יפה).


אל הג'ינס הצטרפה טי שרט ורודה עם הדפס פרצוף אישה שהוסיפה קצת סקסיות, וג'קט מחויט אלגנטי שהיה במחיר מבצע מטורף, כך ששמחתי שנפל בחלקי להלביש את קובי בפריט שישמש אותו עוד שנים רבות לאחר מכן.




כשהגענו לקופה, קובי נזכר שאין לו נעליים מתאימות לאאוטפיט שנבחר בזה הרגע, אז חזרנו למחלקת הגברים והשלמנו את המראה עם סניקרס בגוון בורדו שהפתיעו מאוד גם במחיר וגם בנוחות.



קובי זכה ללא מעט תגובות טובות מאנשים על הלוק המעולה, וגילה לי בסוד ימים אח"כ, שהוא הרגיש טוב כל כך על הבמה וזה בעיקר בזכותי.


צילום: תום ברטוב.

שיהיה לכולם כמעט סופ"ש נהדר!
שרונה

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

אהבה ממבט שני

ת כלה, אני גאה לספר שסגרתי שמלת כלה בלילמיסט, והנ"ל נבחרה לאחר התלבטויות מרובות בין השתיים הסופיות שהגיעו לגמר. ועכשיו, כשנבחרה המנצחת, אני מרשה לעצמי לחשוף בפניכם את זו שהגיעה למקום השני וכמעט, ממש כמעט קטפה את המקום הראשון.


וכך היא נראית על רותם סלע:

תודו שהשמלה הזאת הורסת! למרות שהשמלה שאני בחרתי, מעניינת אפילו יותר, אז יש למה לצפות.(פוסט נרחב של שמלות כלה מעניינות ויפות שמצאתי ברחבי העולם, תקבלו בקרוב ממש).



רק בשמחות!
שרונה

כל התמונות מכאן ומכאן

יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

לילה מי? לילמיסט!

הימים הולכים ונעשים חמים יותר וקשה להסתובב ברחובות, אבל בכל זאת בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מתהלכת ברחובות העיר ומחפשת שני דברים: א. שמלת כלה בשבילי, ב. שמלת ערב לאמא שלי ולאם החתן. דיזנגוף הוא ה-רחוב לחיפושים שכאלה. בתוך תוכי הרגשתי שסוג הבנות שמגיעות לחיפושים אחר פריטים כאלה הוא שונה ממני, אבל החלטתי בכל זאת לנסות את מזלי.
ל-לילמיסט (Lila Mist) נכנסתי כאשר מחלון הראווה זעקה לי בובה עם שמלה כחולה ומגניבה שתתאים לי כאחות של כלה אמנם, ולא ככלה, אבל עדיין נשביתי בקסמה.
שיטוט מהיר בחנות גרם לי להבין שאני נמצאת בארץ הפלאות. גזרות וצבעים מרהיבים שבו אותי בקסם.
כשעליתי 3 מדרגות למחלקת הכלות, הבנתי שבאמת הגעתי לגן עדן. אין שמלות יפות כאלה בארץ! בדיוק מה שחיפשתי! הסגנון אירופאי מאוד, אם כי עדין הרבה יותר מבחינת נפח ואורך השובל, והגזרות מדויקות ומושלמות. מי שעוקבת אחרי בחודשים האחרונים, יודעת שטיסה לברצלונה הייתה כלולה בתוכניות במרוץ אחר שמלת הכלה המושלמת.
מדדתי מספר דגמים ומתוכם העליתי שניים לגמר. כן כן, שמלת הכלה שלי בדרך, כנראה...
אבל עוד לפני זה, אני חייבת להתייחס למספר דגמים מקולקציית שמלות הערב:
צבע משגע ועמוק, גזרה שתתאים בעיקר לרזות, אולם גם לבעלות ירכיים טיפה מלאות היא יכולה להחמיא ולטשטש את מה שלא צריכים לראות. הדיוק שבכתפיים המודגשות הוא בדיוק זה שהופך את השמלה הזאת לאידיאלית למספר אירועים.

שמלת "וואו", ובעיקר בגלל הנפח שלה. גם כאן ניתן דגש רב לא-סימטריות שבכתפיים. כשאחי הגדול יתחתן, אני לוקחת את השמלה הזאת איתי!

ועוד מספר דגמים שיעשו לכם נעים בעיניים:







כל התמונות לקוחות מכאן ומכאן

יום נפלא ומלא בדברים שמחים,שרונה.


יום שבת, 7 באוגוסט 2010

יומולדת 29


הסופ"ש הזה חגגתי 29 קייצים. ביום שישי ליתר דיוק. השבוע התחיל באנרגיות לא טובות במיוחד, והמשיך כך לכל אורכו, כשהשיא היה בלילה שבין חמישי לשישי, בו שמחת היומולדת אמורה היתה להתחיל לפמפם. במקום זה קיבלתי לב שבור במתנה. בין דמעה אחת לשניה עברה במוחי המחשבה לבטל את כל החגיגות המתוכננות (כי אין סיכוי שאצליח להנות עם השברון לב הזה), אבל באותה שניה שהיא צצה כך היא גם התפוגגה והיה לי די ברור שלא אתן לזה להרוס לי עד כדי כך את היום שאמור להיות הכי כייפי בשנה.
אז נכון שהדמעות לא הפסיקו מיד, ונכון שהמחשבות עדיין היו נתונות בבחור, אבל בזכות משפחה וחברים נפלאים אני יושבת וכותבת עכשיו עם חיוך. מה לא עשו בשביל לשמח אותי: לקחו אותי לארוחת צהריים (אבא ואמא המקסימים), שלחו לי פרחים והביאו מתנות (חברות נפלאות), לקחו אותי לארוחת ערב (עוד חברות נפלאות), נתנו לי כתף תומכת ולקחו אותי לבלות (המון חברים יקרים ומדהימים) ונסעו עד הרי ירושלים כדי לבלות איתי בבריכה ביום לוהט כמו היום. ובסופו של דבר כל הדברים האלה הזכירו לי עד כמה אני ברת מזל. עכשיו, אחרי כל האירועים והחגיגות, אני יושבת עם עצמי וחושבת על הימים האחרונים עם מערבולת של רגשות: ריקנות, התרגשות, עצב, געגוע אבל גם לא מעט שמחה.
תודה לכל מי שתמך, חיבק, נתן כתף, יצא, והצטרף לחגיגות. בזכותכם היתה לי אחלה יומולדת, למרות הכל. אוהבת אתכם.
ואחרי כל הקיטש – מקווה שתהנו מהתמונות שצילמנו היום בחגיגות בבריכה.
תמר.


המשקפופרית זו אני



גם שרונה והארוס אסף באו לחגוג איתי היום.

זאת בשמת, חברתי הטובה. עוד כמה שבועות היא אוצרת תערוכת צילומים בגלריה אפרת ברחוב גורדון. לכו לראות.

אני והבתדודה היקרה שלי, הדס.

מקווה שהאווירה הטובה ששררה היום עוברת בתמונות, וכפי שאפשר לראות הפעם לא כל הצילומים שלי...

יום שני, 26 ביולי 2010

שבוע חגיגות יום ההולדת



כך עבר לו שבוע חגיגות יום ההולדת שלי, שהיה בעיקר בסימן פינוקים. החל משתי ארוחות מפנקות בהוטל מונטיפיורי ועד לסופ"ש במלון "מצפה הימים" שבגליל. ככה צריך לחגוג יום הולדת!
בהוטל מונטיפיורי מגישים את ארוחות הבוקר הכי טובות בעיר. איפה שלא ניסינו, טעמנו, פשפשנו, אין אין כמו הארוחות שם. בשפע כה רב, הכל טרי ואסתטי, והמחיר גם הוא מפתיע ונותן תמורה טובה ביחס למה שמקבלים. במצפה הימים הואכלנו במזון צמחוני-אורגני משובח שהתאפיין בעיקר בסלטים שונים מעולים בטעמם! עוד הספקתי לעשות גיחה קצרה לנמל יפו המקסים בשעות הערב, שהולך ומשתדרג לו מיום ליום. לבושה בשמלה חגיגית, זר לראשי וצפצפה קטנה, הרגשתי הכי הכי כמו ילדת יום הולדת אמיתית! בקרוב אצלכם.








שמלה: זארה, נעליים: ניין ווסט, שרשרת: שלומית אופיר.


תודה לתמר גרושקא על הצילומים!
נשיקות,
שרונה