שבועות בלבן וזהב

מחר ערב חג שבועות, חג שמסמן כל כך הרבה בשבילי. חוץ מתחושת הטוהר בלבוש לבן, יש גם ריח של סוף השנה באוויר. בגלל שאני עדיין סטודנטית (לחודש הקרוב בלבד), לחג שבועות הזה יש מהות בשבילי - זה החג האחרון שלי כסטודנטית. העניין הוא שכאן לא נגמר הסיפור. מאחר ואני עתידה להיות מורה ומחנכת בישראל (מורה למוסיקה, אל דאגה.. לא חשבתי מעבר לזה), גם בשנים הבאות לאותו החג תהיה בדיוק את אותה המשמעות, שכן מיד אחריו יוצאים לחופש הגדול!
אני זוכרת עצמי, מאז שהייתי קטנה, כל כך נהנית מהבגדים הלבנים... אמא הייתה קוטפת פרחים מהגינה ומסדרת יחד עם אחיותיי לזר פרחוני שהרכבתי לראשי, טנא קלוע מקש, מעוטר בפרחים ועלים, מלא כל טוב, ובגדים צחורים. תודו שהמראה הזה מקסים! עד סוף ימי בתיכון ניצלתי את החג הזה לבגדים לבנים וזר לראשי. בימים ההם זה כבר היה טיפה מגוחך, אבל לא הייתי מוכנה לוותר על זה.

איך אתם זוכרים את חג השבועות שלכם?

גופיה: מנגו, חצאית: קאלה, נעליים: סטיב מאדן, חגורה: מהארון של אמא, שרשרת: שלומית אופיר, שעון: מייקל קורס (ניו יורק).

חג שמח לכולם ותודה לתמר גרושקא על הצילומים!

שרונה.