יום ראשון, 11 בדצמבר 2016

חנוכה בכסף ובזהב

בעוד כשבועיים נדליק את נר חנוכה הראשון ובזאת נפתח חגיגית את תחילתו של אחד החגים הכי יפים לטעמי. יש משהו מאוד רומנטי בלהתאסף כל המשפחה יחדיו סביב חנוכיה גדולה, להדליק נרות, לשירים שירים ולאכול מטעמים מתוקים ומנחמים. את הקלוריות מעולם לא ספרתי, אבל משנה לשנה אני משתכללת ומחפשת לעצמי אלטרנטיבות יותר בריאות ופחות משמינות מהסופגניות הקלאסיות המטוגנות או מהלטעקס עמוסי השמן. במקום טיגונים בתוך סירים ומחבתות אני מכניסה לתנור ובכך משדרגת את מאכלי החג והופכת אותם גם לכאלה שלא צריך לחשוש לאכול גם אם מתחשק יותר מאחד ביום.




הסופגניות האפויות שהכנתי הם דוגמא מעולה לבצק שמרים אפוי עם לא הרבה סוכר יחסית, לפי המתכון שלקחתי מכאן. הציפויים השוקולדים, הסוכריות ושאר הקישוטים מעל מקפיצים את רמות הסוכר במנה, אבל מצד שני – מהי סופגניה מנחמנת ומלאת סטייל ללא קישוטים וצבעים יפים? ואף מילה על סופגניה פשוטה עם ריבה, כי כזו מעולם לא אהבתי.


את שולחן החג שלי לחג ערכתי בגווני זהב וכסף, עם כלים וקישוטים חד פעמיים מהחנות "הילולה" שיש לה שני סניפים (האחד ברמת השרון והשני במרכז תל אביב) וגם אתר אינטרנט עשיר ומגוון.


הסניף הרמת השרוני הוא ללא ספק חנות הכלים החד פעמית הכי יפה שראיתי מימיי. המבחר האדיר הצליח לבלבל אותי כשהגעתי לבחור את הכלים לשולחן החנוכה שלי, עשרות דגמים וסוגים של צלחות חד פעמיות, מפות, כוסות וסכו"ם וגם מחלקה גדולה של קישוטים אכילים לעוגות (משם גם כל הקישוטים שעל הסופגניות שלי).
אחרי כמה דקות שהסתובבתי בחנות, לקחתי לעצמי עגלה והעמסתי עליה את אותם פריטים בגווני כסף וזהב שיהלמו כהלכה את שולחן החג. הקפדתי על כל הפרטים - החל מקונפטי הכוכבים המוזהב ועד לכדורי הדיסקו הקטנים בכסף ובזהב, למפיות הלבנות מעוטרות הכוכבים הזהובים ואפילו לקשים המוזהבים! ובל נשכח את מטבעות השוקולד שחנוכה הוא לא חנוכה בלעדיהם...


ועד שיגיעו האורחים (ויקח עוד קצת זמן כי האורחים שלי צריכים לחצות יבשות הפעם!) אני אזלול לי בהנאה את הסופגניות המופלאות שאפיתי, ואתכונן לנגלה הבאה של אפיית הסופגניות, עבור האורחים המיוחדים שיגיעו לשולחן החג שלי השנה. 


את כל הכלים, האביזרים והקישוטים שבפוסט תוכלו למצוא בהילולה ואם אהבתם את הפוסט הזה, אתם יותר ממוזמנים לפרגן לי גם פה:

 הצטרפו אליי גם בעמוד הפייסבוק של הבלוג: 
ובאינסטגרם:

נשיקות,
שרונה. 

אין תגובות:

אירעה שגיאה בגאדג'ט זה