זה היה אמור להיות היום הזה שבו אני לובשת את מיטב מחלציי, נועלת את נעלי העקב שלי, מתפנפנת ומתאפרת שעות. אתמול בלילה עוד תכננתי לעשות מניקור מגניב וללכת לישון מוקדם כדי להתגבר על העיגולים השחורים מתחת לעיניים. אבל כבר מיום שישי אני בעצם במיטה. און אנד אוף בגלל שיש לי גם תינוק קטן לטפל בו, אבל כל זמן שאני יכולה לשכב במיטה, אני שם. יש לי חום גבוה ואת כל התסמינים של דברים לא טובים שלא הייתם רוצים שיקרו לכם (ואני לא אפרט כאן...). היום בבוקר כולם היו שם, תצוגת האופנה של רנואר לאביב-קיץ 2015. כמה שחיכיתי לאירוע הזה, אתם אפילו לא מבינים. אני לא מתנחמת בעובדה שלפני כשבוע זכיתי להצצה ראשונה בקולקציית ה - RUNWAY, בדיוק זו שכיכבה היום על המסלול והיממה את כולם. כי אני רציתי להיות שם, לשבת שם ולשטוף את העיניים באנשים יפים ובבגדים יפים.
אני יכולה להמשיך להשתפך ולכתוב כאן על כמה מר גורלי, אבל נראה לי שהבנתם כבר שאני חולה, שהיום הייתה התצוגה של רנואר ושאני לא הייתי שם. את התמונות מהתצוגה קיבלתי ישר בסיומה והיה לי חשוב לחשוף אותן בשבילכם עוד הערב כי ממש בא לי לחלוק אתכם את כל היופי הזה.
לקולקציה יש שם ארוך במיוחד: The fine line between love & hate. אני תמיד טענתי שיש במשפט הזה כל כך הרבה. העונה בחרו להתמקד ברנואר בכל מה שקשור למערכות יחסים, על פי הגדרתם. אנשים שאוהבים אופנה יודעים שבין האדם הלובש לבין הבגד הנלבש נוצר קשר, וכמו בכל קשר גם הוא מורכב ומלא ניגודים. הוא יכול להיות אוהב או שונא, בונה או הרסני, מלא תשוקה וחום או קר או מנוכר.
"יצאנו לדרך מתוך כוונה לבחון את הגבולות הללו, גבולות של טעם טוב, של איזון ומשקלים, גבולות של צבע ושחור-לבן, כבד וקל, של גברי ונשי...ובעיקר את כל מה שנמצא בתחום האפור, אך המאוד צבעוני, שבין לבין", כדברי המעצבים.
"הקולקציה פוסעת על קו התפר דרך שימוש בצורות גראפיות חזקות, אמירות צבע דומיננטיות, משחקים של סימטריה וא-סימטריה, גזרות המפלרטטות עם הגוף ומתרחקות ממנו, קווי חיתוך וקפלי פליסה, דפוסי פסים ונקודות ועוד..".
ועכשיו, חדל מילים, הנה התמונות שהבטחתי:
אני יכולה להמשיך להשתפך ולכתוב כאן על כמה מר גורלי, אבל נראה לי שהבנתם כבר שאני חולה, שהיום הייתה התצוגה של רנואר ושאני לא הייתי שם. את התמונות מהתצוגה קיבלתי ישר בסיומה והיה לי חשוב לחשוף אותן בשבילכם עוד הערב כי ממש בא לי לחלוק אתכם את כל היופי הזה.
לקולקציה יש שם ארוך במיוחד: The fine line between love & hate. אני תמיד טענתי שיש במשפט הזה כל כך הרבה. העונה בחרו להתמקד ברנואר בכל מה שקשור למערכות יחסים, על פי הגדרתם. אנשים שאוהבים אופנה יודעים שבין האדם הלובש לבין הבגד הנלבש נוצר קשר, וכמו בכל קשר גם הוא מורכב ומלא ניגודים. הוא יכול להיות אוהב או שונא, בונה או הרסני, מלא תשוקה וחום או קר או מנוכר.
"יצאנו לדרך מתוך כוונה לבחון את הגבולות הללו, גבולות של טעם טוב, של איזון ומשקלים, גבולות של צבע ושחור-לבן, כבד וקל, של גברי ונשי...ובעיקר את כל מה שנמצא בתחום האפור, אך המאוד צבעוני, שבין לבין", כדברי המעצבים.
"הקולקציה פוסעת על קו התפר דרך שימוש בצורות גראפיות חזקות, אמירות צבע דומיננטיות, משחקים של סימטריה וא-סימטריה, גזרות המפלרטטות עם הגוף ומתרחקות ממנו, קווי חיתוך וקפלי פליסה, דפוסי פסים ונקודות ועוד..".
ועכשיו, חדל מילים, הנה התמונות שהבטחתי:
צילום: לם וליץ סטודיו
קולקציה שעושה חשק שכבר באמת יהיה כאן חם, ולא רק בתוך הגוף שלי. שאוכל לקלף את השכבות ממני ולדחוק את הגרביים העבים עמוק במגירה. והאמת היא, שעוד שניה הוא כאן, האביב, ואחריו הקיץ ואני אוכל לחזור לנשום לרווחה.
ועד אז, שיהיה לכם לילה שקט, בריא ומלא חלומות צבעוניים...
שרונה.
.jpg)
