יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

רווקות או לא להיות

לא, אני לא רציתי מסיבת רווקות. ביקשתי מהחברות לא לתכנן שום דבר.
בגלל שאני פריק קונטרול מטורפת, העדפתי לתכנן לעצמי את מסיבת הרווקות מאשר לתת למישהו אחר לתכנן. אבל החברות לא ויתרו לי והחלטתי הפעם להיות קצת יותר קלילה.
חברה טובה לקחה את המושכות לידיה והרימה ערב מופק ומושקע למהדרין.
בתור הכלה המשקיעה גם כן, רכשתי תחתונים של גו אנדר, בגזרות ודוגמאות שונות, קניתי שקיות זהות ועטפתי כל תחתון בנפרד, מעין מתנת תודה לכל מי שהגיעה למסיבת הרווקות.

התחתונים מחכים להיארז

המתנות ארוזות בתוך השקיות

חמישי בערב, שלוש חברות מגיעות ברכבן לאסוף אותי ומבקשות ממני לכסות את עיניי לאורך כל הנסיעה. בערך 40 דקות של נסיעה ואני כבר מתחרפנת מחוסר הידיעה - לאן נוסעים? מה עושים לי? אני אוהב? אני אתאכזב?

כשהגענו למקום (וילה של חברה קרובה בבאר יעקב) שמעתי וזיהיתי את כל קולות הבנות. אני מודה שכאן כבר מאוד התרגשתי. הסרתי את הכיסוי מהעיניים והן כולן עמדו שם, עם בלונים, קונפטי ומה לא. הגינה הייתה מקושטת למשעי, נרות, נורות צבעוניות, שרשראות. הייתי בהלם, ברצינות.

החברות המהממות שלי עומדות ומחכות לי

והנה אני מגיעה



חיבוקים ונשנושים

ועוד קצת..

השולחן היה עמוס בכל טוב, בעיקר באוכל! אבל גם בהרבה קאווה ולמברוסקו. בתוכנית האומנותית עמדו הפתעות ומשחקים שונים וההיי לייט היה: הסטייליסטית תמר מרקוביץ', בעלת בית הספר לסטיילינג 16/23. קשקשנו איתה על אופנה בתקופות השונות ובעיקר תמר נתנה לכל אחת טיפים על מערכת הלבוש שלה ועל מה מתאים לה יותר ללבוש ומה פחות.

תמר מרקוביץ' המקסימה ואנוכי

עוגת הרווקות שלי הייתה מורכבת בשתי קומות מקאפ קייקים מקושטים בבצק סוכר, וכל הקרדיט כאן הולך לחברתי מיכל.

העוגה המהממת מעשה ידיה של מיכל

ותודה לתמר גרושקא המקסימה (עוד מעט תראו אותה גם בתמונות החתונה, יפה ומתוקה) על כל התמונות ממסיבת הרווקות.



בקרוב אני מגיעה לדבר הגדול והאמיתי,
הישארו דרוכים..
שרונה.


אה, ולמקרה שתהיתם מה לבשתי - ג'קט, חצאית וחולצה: זארה.

יום ראשון, 10 באוקטובר 2010



שבועות שלא כתבתי בבלוג, וזה לא כי לא הספקתי, תסלחו לי על הכנות. האמת היא שזה פשוט בגלל שלא נגעתי במצלמה תקופה ארוכה. הייתי עסוקה בחיבור החלקים של ליבי המרוסק (כמעט שלם בחזרה כבר), ולא הייתי מסוגלת לעצור, להתבונן, להסתכל מסביבי ולנצור רגעים במצלמה שלי. הרגעים היחידים שהייתי מסוגלת לתפוס היו באירועים וימי הולדת, שלעיתים קרובות מובן מאליו בהם שאני הצלמת.

בסוכות, כשהרגשתי שאני בתחילתה של תקופה חדשה, נסעתי לבקר חברת ילדות יקרה שעברה לא מכבר עם בעלה לגור בבית-ספר שדה באכזיב. הוא התחיל לעבוד שם כמנהל המקום, והיא הצפינה יחד איתו. עכשיו הם עסוקים בהתאקלמות במקום החדש. והאמת, עם הים המהמם שפרוש לרגליהם, אני חושבת שההתאקלמות נהיית קלה יותר. יש משהו מהפנט ברצועת החוף שנמצאת ממש ליד המרפסת שלהם. ביליתי שם פחות מ-24 שעות, בהם התרגשתי, התחדשתי, נרגעתי, כתבתי, קראתי וצילמתי. נהניתי מכל רגע.

אתמול המשכתי קצת את רוח הטיולים והצטרפתי לטיול משפחתי לאיזור זכרון. בילינו יום מקסים עם נופים יפים, קצת היסטוריה, שתי מסעדות והרבה ילדים מתוקים. גם שם נהניתי משבירת השגרה, והשתדלתי לתפוס קצת דימויים במצלמה.

מאחלת לכולם סתיו חמים ואופטימי.

תיהנו מהצילומים

תמר









 

יום שני, 4 באוקטובר 2010

והזוכה היא...

הזוכה בעגילים של RAVID היא:

דנה קדוש!!!!

מזל טוב דנה, אני אצור איתך קשר במייל לקבלת כל הפרטים.

ובנימה אופטימית זו, אני נפרדת מכם לשבועיים. אחזור במלוא המרץ והכוח אחרי החתונה, עם פוסטים ותמונות חדשות! (וכן, גם תמונות מהחתונה).

ערב נפלא,
שרונה.