אתמול יום הולדת

יש יום אחד בשנה שאני מחכה לו במשך 364 ימים כל פעם מחדש – יום הולדת.
אתמול לפני 25 שנים יצאתי לאוויר העולם הנפלא ואני משתדלת מאוד להנות מהקסם של היום הכייפי הזה כל פעם מחדש. השנה התחלתי את החגיגות יום לפני התאריך המיוחל בארוחת בוקר חגיגית ומפנקת במקס ברנר, יחד עם כמה חברות מהעבודה. זה מה שלבשתי לאותו הבוקר...

שמלה: ZARA (לונדון), סנדלים: סטיב מאדן, צמיד: שלומית אופיר, משקפיים: בלומרין

קיבלתי מהן מתנות שוות ביותר, כמו ספר המתוקים של קרין גורן:

סכין לחיתוך עוגה בצורת נעל עקב:

וכשחזרתי הביתה הגיע שליח שהביא את הזר המקסים והריחני הזה:

בעלי היקר פינק אותי במתנה הכי שווה שיכולה להיות: מצלמת SLR משוכללת מבית קאנון, ואיתה גם צילמתי את כל התמונות בפוסט הזה.

במקס ברנר בלסתי בעונג צרוף וופל בלגי עם בננה מקורמלת, גלידה, קרם שוקולד ופצפופי שוקולד, היה טעייייים!

משם המשכתי להורים היקרים שלי שחגגו לי ולי אחותי יום הולדת משותף (הפרש של 10 שנים ויומיים לטובתה) ואמא הכינה שתי עוגות טעימות ביותר, האחת שוקולד רכה ומענגת והשנייה ביסקווטים וקצפת.

אחרי הארוחה והקינוחים המשכתי למועדון הבארבי בתל אביב להופעה של האחד והיחיד: ירמי קפלן. יום יבוא ואכתוב פוסט שלם על ירמי היקר שבעייני הוא פרפומר מספר 1 בארץ שלנו, ובכלל יש לו שירים כל כך יפים וכל כך מרגשים שקשה לי לעמוד בפיתוי. אף פעם לא באמת ספרתי אבל לדעתי הייתי ביותר מ 40 הופעות שלו במהלך כל שנות חיי. להופעה הזאת הגיעו חברים יקרים שלי וזכיתי להפתעה מירמי בכבודו ובעצמו, כשהקדיש לי באהבה רבה את השיר "קילומטר מכאן" מתוך האלבום החדש שלו. התרגשתי, אין ספק...

עם חברה קרובה, שמלה: B+AB (הונג קונג), קישוט לשיער: דיווה, צמיד: אורנה לאלו

כשנגמרה ההופעה בסביבות השעה 1:00 הרעב התחיל לחלחל והלכתי לקנח את היום המושלם בבר השכונתי "גסטרופאב" ברחוב יהודה הלוי פינת מזא"ה. שתיתי שם מרגריטה אננס אלכוהולית ומרעננת ונשנשתי פטאטאס בראבס לוהטים.

בשעה 3:00 לפנות בוקר נכנסתי למיטה מאושרת ושמחה, בציפיה ליום המחרת – יום ההולדת שלי.

המשך יבוא...

רווקות או לא להיות

לא, אני לא רציתי מסיבת רווקות. ביקשתי מהחברות לא לתכנן שום דבר.
בגלל שאני פריק קונטרול מטורפת, העדפתי לתכנן לעצמי את מסיבת הרווקות מאשר לתת למישהו אחר לתכנן. אבל החברות לא ויתרו לי והחלטתי הפעם להיות קצת יותר קלילה.
חברה טובה לקחה את המושכות לידיה והרימה ערב מופק ומושקע למהדרין.
בתור הכלה המשקיעה גם כן, רכשתי תחתונים של גו אנדר, בגזרות ודוגמאות שונות, קניתי שקיות זהות ועטפתי כל תחתון בנפרד, מעין מתנת תודה לכל מי שהגיעה למסיבת הרווקות.

התחתונים מחכים להיארז

המתנות ארוזות בתוך השקיות

חמישי בערב, שלוש חברות מגיעות ברכבן לאסוף אותי ומבקשות ממני לכסות את עיניי לאורך כל הנסיעה. בערך 40 דקות של נסיעה ואני כבר מתחרפנת מחוסר הידיעה - לאן נוסעים? מה עושים לי? אני אוהב? אני אתאכזב?

כשהגענו למקום (וילה של חברה קרובה בבאר יעקב) שמעתי וזיהיתי את כל קולות הבנות. אני מודה שכאן כבר מאוד התרגשתי. הסרתי את הכיסוי מהעיניים והן כולן עמדו שם, עם בלונים, קונפטי ומה לא. הגינה הייתה מקושטת למשעי, נרות, נורות צבעוניות, שרשראות. הייתי בהלם, ברצינות.

החברות המהממות שלי עומדות ומחכות לי

והנה אני מגיעה

חיבוקים ונשנושים

ועוד קצת..

השולחן היה עמוס בכל טוב, בעיקר באוכל! אבל גם בהרבה קאווה ולמברוסקו. בתוכנית האומנותית עמדו הפתעות ומשחקים שונים וההיי לייט היה: הסטייליסטית תמר מרקוביץ', בעלת בית הספר לסטיילינג 16/23. קשקשנו איתה על אופנה בתקופות השונות ובעיקר תמר נתנה לכל אחת טיפים על מערכת הלבוש שלה ועל מה מתאים לה יותר ללבוש ומה פחות.

תמר מרקוביץ' המקסימה ואנוכי

עוגת הרווקות שלי הייתה מורכבת בשתי קומות מקאפ קייקים מקושטים בבצק סוכר, וכל הקרדיט כאן הולך לחברתי מיכל.

העוגה המהממת מעשה ידיה של מיכל

ותודה לתמר גרושקא המקסימה (עוד מעט תראו אותה גם בתמונות החתונה, יפה ומתוקה) על כל התמונות ממסיבת הרווקות.

בקרוב אני מגיעה לדבר הגדול והאמיתי,
הישארו דרוכים..
שרונה.


אה, ולמקרה שתהיתם מה לבשתי - ג'קט, חצאית וחולצה: זארה.