שבועות שלא כתבתי בבלוג, וזה לא כי לא הספקתי, תסלחו לי על הכנות. האמת היא שזה פשוט בגלל שלא נגעתי במצלמה תקופה ארוכה. הייתי עסוקה בחיבור החלקים של ליבי המרוסק (כמעט שלם בחזרה כבר), ולא הייתי מסוגלת לעצור, להתבונן, להסתכל מסביבי ולנצור רגעים במצלמה שלי. הרגעים היחידים שהייתי מסוגלת לתפוס היו באירועים וימי הולדת, שלעיתים קרובות מובן מאליו בהם שאני הצלמת.
בסוכות, כשהרגשתי שאני בתחילתה של תקופה חדשה, נסעתי לבקר חברת ילדות יקרה שעברה לא מכבר עם בעלה לגור בבית-ספר שדה באכזיב. הוא התחיל לעבוד שם כמנהל המקום, והיא הצפינה יחד איתו. עכשיו הם עסוקים בהתאקלמות במקום החדש. והאמת, עם הים המהמם שפרוש לרגליהם, אני חושבת שההתאקלמות נהיית קלה יותר. יש משהו מהפנט ברצועת החוף שנמצאת ממש ליד המרפסת שלהם. ביליתי שם פחות מ-24 שעות, בהם התרגשתי, התחדשתי, נרגעתי, כתבתי, קראתי וצילמתי. נהניתי מכל רגע.
אתמול המשכתי קצת את רוח הטיולים והצטרפתי לטיול משפחתי לאיזור זכרון. בילינו יום מקסים עם נופים יפים, קצת היסטוריה, שתי מסעדות והרבה ילדים מתוקים. גם שם נהניתי משבירת השגרה, והשתדלתי לתפוס קצת דימויים במצלמה.
מאחלת לכולם סתיו חמים ואופטימי.
תיהנו מהצילומים
תמר
6 תגובות:
אני לא יודעת מה קרה שבגללו התרסק לך הלב, אבל אני מקווה שאת במקום טוב יותר עם לב שלם ומחוזק עכשיו :)
התמונות באמת יפות! אני מתה על אכזיב!!
שיהיה שבוע נפלא
חורף חמים שיהיה לך חמודה. משרה אוירה סתוית קסומה בהחלט. נשיקות. (אל)
התמונות מאוד יפות... מדהים כמה טיול קטן יכול לעודד לפעמים
איזה צילום! תמונות מהממות.
תמר - רק הזמן מעביר (כמעט) הכל.
תמר! את מצלמת מדהים . אני אוהבת את הרגישות שלך לסובב אותך .בהזדמנות זו יש לי הצעה: מה דעתכן לתייג תמונה שלך ושל שרונה ביחד בפרופיל בבלוג?
וואו, תודה רבה לכולן על התגובות המפרגנות, זה מרגש ומחזק :)
הוסף רשומת תגובה