אחד לבן, שני אדום

שני שושנים

מילים: יעקב אורלנד

לחן:מרדכי זעירא

אשיר לך שיר עתיק, נושן

אשיר לך זמר על שושן.

היה היו לפני שנים

שני שושנים, שני שושנים.

היה זה כבר, רחוק היום,

אחד לבן, שני אדום.

בני גן אחד, כשני אחים,

צמחו עלה, צמחו חוחים.

עת בא הבוקר צחור גוון

פקח עיניים הלבן,

וערב בא ורד היום

עצם עיניים האדום. 

ובלילות ובלילות

נשבו רוחות בם קלילות.

כה לבלבו עד באה יד,

יד שקטפה שושן אחד,

ואין יודע עד היום

את הלבן או האדום.

ורק יודעים, כי הנותר

ליבו נשבר, ליבו נשבר

היה היו לפני שנים

שני שושנים, שני שושנים.

היה זה כבר, רחוק היום,

אחד לבן, שני אדום.

בגד גוף: אנטי פלירט פריז (Anti-Flirt Paris), חצאית: זארה, שרשרת: מתנה מחברה, נעליים: שושו, תיק: אל ניניו.

תודה מיוחדת לתמר גרושקא על הצילומים!

שבוע נפלא,

שרונה.

לכבוד יום העצמאות

שלשום, ביום הזיכרון, יצאתי לצלם קצת, כשמה שהיה בראשי היה כמובן מחשבות על יום הזיכרון, יום העצמאות, ישראליות ומה שבינהם. הסתובבתי בשכונה שלי, ושומדבר לא הסגיר את העובדה שהיה יום הזיכרון באותו יום. הרחובות היו שוקקים כרגיל, ואף יותר מכך. במטלון וכפר גלעדי העסקים שגשגו. כל מי שראיתי ברחובות הללו היה עסוק בקניית פטישים, ספריים ושאר קשקושים לחגיגות אותו הערב. אני חייבת להודות שהמראות הללו העלו בי רגשות מעורבים: מצד אחד זה שעשע אותי, ומצד שני נגעלתי ונלחצתי מכמויות מיכלי הספריי שראיתי, ממתינים שמישהו ירכוש אותם. אני בטוחה שכל מיכל שכזה נרכש ורוסס עד תום באותו הערב.
הפעם אני אתן לדימויים לדבר בעד עצמם.
מקווה שנהניתם בחגיגות יום הולדתה ה-62 של המדינה.

תמר

א - סימטרי

בהשראת השער של גליון ווג החדש, נזכרתי שגם לי יש חולצה זהה, רק בשחור. מיד ניגשתי לארון הבגדים, פשפשתי קצת ומצאתי את החולצה המדוברת. בשנת 1997 פתחו זארה בארץ, הייתי אז רק בת 11. האחיות הגדולות שלי היו מבקרות שם לעיתים קרובות ועורכות את מרבית קניות הבגדים שלהן, די דומה למה שקורה עם H&M של ימינו. האיכות אז הייתה הרבה יותר טובה, יעידו על כך שלל הבגדים שקיבלתי מהן בירושה, כגון חולצות מכופתרות נפלאות, סריגים רכים שצבעם לא דעך, וגם החולצה הזאת שמשמשת אותי כבר כמה שנים טובות. אני אוהבת ה א-סימטריות הזאת, היא יפה על הגוף שלי ומבליטה את הכתפיים שלי. יש לי שקע קטן בין הצוואר לחזה, כשהוא חשוף ככה, בטיזינג שכזה, הוא מרגיש לי סקסי ביותר.

השער של ווג יותר ספורטיבי מהמראה שאני יצרתי עם החולצה הזאת. אני לרוב מעדיפה אלגנט, והטרנד הפרחוני חביב עליי ביותר.

חולצה: זארה, חצאית: H&M (ניו יורק), גרביונים: ויקטוריה סיקרט (ניו יורק), פרח לשיער: H&M (מילאנו), נעליים: קנת' קול.

תודה רבה רבה רבה לתמר גרושקא על הצילומים!

שבוע טוב לכולם,

שרונה

על משפחה ומסורות - לכבוד פסח

וואו, הרבה זמן לא כתבתי כאן בבלוג. איכשהו לא יצא לי, בין ארוחה אחת לזו שבאה ישר בעקבותיה וכל המשפחתיות שמסביבן. אז הנה, הפוסט שלי על פסח.


פסח אצלנו, כמו אצל 90% מהמדינה, זה זמן מאד משפחתי. אולי אצלנו זה אפילו יותר כבד מאצל משפחות אחרות. והאמת היא, אני מודה, שאני ממש אוהבת את זה. אולי כי אצלנו יש תירוץ טוב – חצי מהמשפחה שלי מגיעה מחו"ל לכבוד החג. אחותי הגדולה כבר שנים לא גרה בארץ, אבל היא ובעלה והבן היפהפה שלהם מגיעים כל שנה לחג. אמא שלי אמריקאית, ואחותה מגיעה גם היא כל שנה מניו יורק לפסח, והשנה זכינו גם בבת שלה כמתנה לחג. בקיצור, שמח אצל ההורים שלי בפסח. אז אנחנו מנצלים את הזמן ביחד כמה שאפשר ומשתדלים ליהנות כמה שיותר. עכשיו יש גם אחיינים - וזה הופך את הכל ליותר שמח, מצחיק ומרגש.

הסתכלתי על האחיינים המתוקים שלי בחג, וחשבתי על זה שגם כשהייתי קטנה, ואחותי עוד לא גרה בחו"ל, ודודה שלי לא הייתה מגיעה לחג – גם אז אהבתי את ליל הסדר. אצלנו במשפחה הקפדה על מסורות זה עניין חשוב שלא מקלים בו. המסורת של פסח היא שדודים שלי מכפר סבא מגיעים אל ההורים שלי לליל הסדר ונשארים לישון אצלנו לאחר מכן. כשהיינו קטנות היינו אני ובנות דודות שלי פורשות שק שינה בחדר וצוחקות אל תוך הלילה. למחרת, פותחים שולחן עם ארוחת בוקר מהסרטים, אבא שלי מכין מצה-בריי נפלאה ואחר כך מעבירים ביחד את היום, עד לארוחת הצהריים (הענקית, כמובן). המסורת הזו, פחות או יותר נשמרת עד היום. אמנם וויתרנו על השק"ש, אבל לא על הארוחת בוקר. ואני מקווה שהאחיינים שלי נהנו גם הם מהמסורות שלנו, כמו שאני נהניתי מהן (וממשיכה להנות עד היום).

אז הצילומים שלי הפעם מתעדים טיפה את שולחן החג, טיפה את הילדים ואת הצעצועים שלהם שהיו פזורים בחצר כל החג, ולבסוף - צילום אחד שלי (למי שהסתקרן ורצה לדעת מי אני...). 
מקווה שלא אכלתם יותר מדי, ושלא סבלתם מעודף משפחתיות בחג...


שיהיה לכולנו אביב נפלא ומזל טוב לשרונה לרגל אירוסיה המשמחים,
תמר

Diamonds are forever

התארסתי בשבוע שעבר. מה נחמד ומה נעים ובעיקר מרגש.. העניין הוא שטבעת לא קנו לי, וטוב שכך! אני כל כך בררנית בכל דבר, וחכם היה בן זוגי שלא בחר משהו לבדו. העניין הוא, שאני בעצמי לא יודעת בעצם מה אני רוצה. אז ישבתי ואספתי את הטבעות הכי יפות/מיוחדות/מעניינות בעיני. ועכשיו נותר רק לבחור..

יש את הקלאסית, עם היהלום הגדול באמצע, והקטנים בצדדים, בזהב לבן שיש כאלה שאומרים שיהלומים נראים טוב יותר עם זהב לבן מאשר זהב צהוב.

שפר יהלומים

יש את זו עם היהלום הבודד, בשילוב זהב צהוב, פשוט ויפה.

זיוה דן

זאת גרסא קצת יותר מעוצבת לטבעת שמעליה, אולם היהלום כאן פיצי! ואני מעדיפה את היהלום שלי גדול מעט יותר.. 

יהודה צדוק

הטבעות הדקות האלה בשיבוץ עדין של יהלומים קטנטנים מאוד שיקיות לדעתי, ויש להן מראה עתיק מעט ומאוד ייחודי.

טובי פרבר

הטבעת הדומיננטית בעלת הנוכחות הזאת, עשויה בשיבוץ פאווה מרהיב, אין מצב שמישהו יתעלם מהיד שלי עם טבעת כל כך יפה. גם הגימור של הטבעת כל כך משכנע, עם תשומת לב גם לפרטים הקטנים ביותר כדוגמת הכוכבים בפנים הטבעת.

T.H.J

הגרסא הקלאסית של טיפאני לטבעת היהלומים שצריכה כל אישה לענוד...

Tiffany & Co

אותה גברת בשינוי אדרת - זהב צהוב משנה את הטבעת ב 180 מעלות, מאוד דומה לזו מטיפאני, רק שזו תוצרת הארץ וגם דומני כי יש בה משהו קצת אחר ומעניין יותר.

דני אליאב

טבעת אירוסין קלאסית הרבה פחות מכולן, אבל היהלום הצהבהב הזה באמצע, פשוט כבש אותי.

Israel diamonds

טבעת זהב צהוב חלקה ופשוטה בשיבוץ יהלום מרובע, שכיח הרבה פחות, אבל תראו כמה שהבוהק הזה משכנע!

לשם תכשיטים

אז על מה אתן הייתן הולכות בנות?

Heavy and metal

מה קשור הגשם הזה? זה מה ששאלתי עצמי אתמול בצהריים תוך כדי ניקיונות מטורפים לכבוד חג הפסח. שעון הקיץ זה עתה חל על כולנו, אבל החורף מצידו מתעקש להישאר כאן עוד קצת. אז מי אנחנו שנגיד לו לא?
יש משהו נעים בגשם, שמרגיש לי שגם הוא עצמו מתכונן לחג, שוטף את עצמו ואותנו ומנקה את כל הלכלוך ברחובות.
במזג אויר שכזה אין אידיאלי יותר מחולצה דקיקה, סמי שקופה, בליווי ז'קט מחויט, אך לא מידי, מאובזר בכפתור אחד בלבד, וג'ינס בהיר בגזרה ישרה קלאסית. לוק כזה שמצד אחד לא מתאמץ מדי ומצד שני תמיד נראה טוב. כמה שזה לא יישמע נדוש, אין מה לעשות... ג'ינס וטי שרט תמיד הולכים יפה ביחד.
האקססוריז שאני אוהבת להתאים למראה ה"פשוט" כביכול, הם תכשיטים מוכספים שנראים קלילים יותר מאלה המוזהבים. כאן צירפתי 2 שרשראות, האחת של המעצבת ליטל קלמנסון, או בשמה היותר מוכר LK, ושרשרת פשוטה מאבגד. את הצמיד של דיור קיבלתי לפני 3 או 4 שנים כמתנת יום הולדת מחברה מאוד קרובה שחיפשה בשבילי בלא מעט מקומות את הצמיד הנ"ל, שכל כך רציתי לעצמי. בסוף הוא נמצא באיזה סניף סופר פארם סתמי באזור רחובות או משהו כזה. המיוחד בצמיד הזה הוא שכשפותחים אותו, מתחבאים בפנים 2 גלוסים בגוונים ורדרדים. אני מודה שבזמנו השתמשתי בהם מעט, והיום אני לא מסוגלת לשים על עצמי מוצר איפור שהוא בן שנה ומעלה. כך שהגלוס עצמו עוד קיים, אבל את הצמיד הזה חמדתי יותר בגלל שהוא מוכסף וכבד, ויש לו נוכחות שקשה להתעלם ממנה.

חולצה: Conso (City store), ג'קט: זארה, ג'ינס: LEE, נעליים: ניין ווסט, תיק: זארה (ישן), משקפיים: YSL, צמיד: Dior, שרשראות: ליטל קלמנסון (LK) ואבגד.

שיהיה לכולנו המשך סופ"ש נפלא וחג שמח!
תודה רבה לתמר גרושקא היקרה על הצילומים הנפלאים!
שרונה

ארבעת החושים

סוף השבוע האחרון היה בסימן ארבעת החושים. סתם יצא ככה, במקרה.. ומבין כל החושים, החלטתי לאסוף שלוש המלצות על-חושיות של דברים כיפים שעשיתי.


1. שרקוטרי – המסעדה הזאת, שהיא קצת בר וקצת הרבה מסעדה מעולה עם תפריט עשיר בהרבה דברים לא כשרים, אחד המקומות היותר מעניינים שביקרתי בהם בשנים האחרונות, בחיי שזה כך.
המיקום האקזוטי בתוך שוק הפשפשים הופך אותו לעוד יותר מעניין. בערב, אחרי שכל הסוחרים הולכים הביתה... האזור נראה קצת שומם, ואולי טיפה מפחיד, אבל ריבוי הברים באזור הופך אותו לטיפה יותר סימפטי. על כל פנים, ב-10 בלילה שרקוטרי כבר היה מפוצץ עד אפס מקום, ואנשים חיכו בחוץ להיכנס פנימה. אחלה מוסיקה, אוירה טובה ואוכל משובח ביותר. ממליצה בחום על הקינוח המושלם שאכלנו: "מון בלאן" – מוס ערמונים חלק וקר עם קצפת מעל וערמון חם ובודד מעל לכל הדבר המופלא הזה. (חוץ מזה, גם המנה שהזמנתי הייתה מיוחדת עד מאוד – פסטת חונק כמרים, עם תרד חלוט ופורל מעושן. לגבי המנה של בן הזוג, אין לי חוות דעת כי אני לא אוכלת שרצים שונים ומשונים – אבל הוא טען להגנתו שהמנה הייתה לא פחות ממדהימה).


2. רוקפור בהופעה "האיש שראה הכל" – זאת הייתה אמורה להיות הופעה חד פעמית, אולם בעקבות ההצלחה הגדולה והעובדה שכל הכרטיסים נגמרו יום לפני, כנראה שמישהו שם החליט להרים את הכפפה ולקיים עוד ערב מיוחד שכזה ב-1 לאפריל, כך שההמלצה שלי עדיין תקפה כמובן.
ההופעה התמקדה בכל השירים מאותו אלבום משובח, שכל אחד ואחד מהם הוא לא פחות מיצירת מופת. הפסקול הזה ליווה שנים אחדות מתקופת נעוריי (איפשהו בין כיתה י' לי"ב), וכל כך התרגשתי לשמוע את כולו מבוצע לייב ע"י ההרכב המקורי. כבונוס קיבלנו עוד כמה שירים מאלבומים אחרים כמו "הכעס" מתוך האלבום הראשון, קאוור לשיר SOS של להקת אבבא ואת הסינגל החדש שלהם שיצא לפני מספר שבועות.


3. "אופנה אורבנית" עם יואב מאיר – תוכנית מעולה, עם תכנים מעניינים, המרואיינים מעניינים אף הם, ויואב מלא בחן ובקסם מצליח לרתק אותי למסך בכל יום שישי ב-17:30 בערוץ E. מחר (יום שישי), הפרק הרביעי בסדרה, מתוך שישה.
האאוטפיט שלי השבוע, הוא אותו אאוטפיט מהתוכנית (הפרק הראשון, והרי התזכורת: קישור לפרק הראשון) בשינוי קל של החגורה שהוחלפה כאן לחגורה בדמוי עור נחש, מינוס המשקפיים והתיק.

 טוניקה: זארה, עליונית: לולו ליאם, טייץ: הוניגמן, נעליים: קליגולה, חגורה: מתנה מאחותי (לא זכור מאיפה), שרשרת: שלומית אופיר.

תודה רבה וענקית לתמר גרושקא הנפלאה על הצילומים המרהיבים!
שבת שלום לכולם,
שרונה.

ארוחת ערב עם חברות

הפעם זה הולך להיות פוסט קצר יחסית, למרות שלא העליתי משהו משלי כבר כמה זמן. אני רוצה להקדיש אותו הפעם לחברות שלי.


החברות תמיד היתה משהו מאד משמעותי בחיים שלי. אני לא זוכרת תקופה שלא היתה לצידי לפחות חברה אחת טובה, ולמזלי בדרך כלל היו יותר. חלקן עדיין מלוות אותי, מגיל 10 בערך, ועם כל אחת יש לי קשר קצת אחר, ומיוחד בפני עצמו. יש אנשים שפחות צריכים חברים טובים מסביבם, אני לא אחת מהם.


הפוסט הזה מגיע בהשראת ערב נפלא שהעברתי אתמול במחיצת שתיים מהחברות הטובות שלי. רונה אספה אותי ונסענו אל בשמת. כל אחת הביאה משהו, והכנו ארוחת ערב מעולה (מודה, אני רק גירדתי את הפרמז'ן, ניקיתי וערכתי את השולחן והייתי אמונה על תיעוד הערב). אח"כ התיישבנו בחוץ, בערב שהיה קריר ונעים בדיוק במידה הנכונה, אכלנו, שתינו, צחקנו, התרגשנו, דיברנו, עשינו כל מה שהכי כייף לעשות עם מי שהכי קרוב אליך. היה כאמור, ערב מצויין.


אז החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לכל החברות הקרובות שלי, שליוו אותי בעבר ובהווה ולהגיד לכל אחת מהן תודה, ושאני אוהבת אותן מאד, גם אם החברות דהתה קצת עם השנים. תודה, תודה, תודה.

תמר

H&M כבר כאן (מתוך גלריה, היום)

לפני שנה כמעט, הצטלמתי למדור "בארון" במוסף גלריה של עיתון הארץ. היום, אותה תמונה שלי שצולמה לכתבה, מופיעה בעיתון יחד עם עוד אנשים שונים שהצטלמו למדור בבגדים של H&M.

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1044,209,46725,.aspx


שיהיה לכולם יום נפלא!
שרונה