רווקות או לא להיות

לא, אני לא רציתי מסיבת רווקות. ביקשתי מהחברות לא לתכנן שום דבר.
בגלל שאני פריק קונטרול מטורפת, העדפתי לתכנן לעצמי את מסיבת הרווקות מאשר לתת למישהו אחר לתכנן. אבל החברות לא ויתרו לי והחלטתי הפעם להיות קצת יותר קלילה.
חברה טובה לקחה את המושכות לידיה והרימה ערב מופק ומושקע למהדרין.
בתור הכלה המשקיעה גם כן, רכשתי תחתונים של גו אנדר, בגזרות ודוגמאות שונות, קניתי שקיות זהות ועטפתי כל תחתון בנפרד, מעין מתנת תודה לכל מי שהגיעה למסיבת הרווקות.

התחתונים מחכים להיארז

המתנות ארוזות בתוך השקיות

חמישי בערב, שלוש חברות מגיעות ברכבן לאסוף אותי ומבקשות ממני לכסות את עיניי לאורך כל הנסיעה. בערך 40 דקות של נסיעה ואני כבר מתחרפנת מחוסר הידיעה - לאן נוסעים? מה עושים לי? אני אוהב? אני אתאכזב?

כשהגענו למקום (וילה של חברה קרובה בבאר יעקב) שמעתי וזיהיתי את כל קולות הבנות. אני מודה שכאן כבר מאוד התרגשתי. הסרתי את הכיסוי מהעיניים והן כולן עמדו שם, עם בלונים, קונפטי ומה לא. הגינה הייתה מקושטת למשעי, נרות, נורות צבעוניות, שרשראות. הייתי בהלם, ברצינות.

החברות המהממות שלי עומדות ומחכות לי

והנה אני מגיעה

חיבוקים ונשנושים

ועוד קצת..

השולחן היה עמוס בכל טוב, בעיקר באוכל! אבל גם בהרבה קאווה ולמברוסקו. בתוכנית האומנותית עמדו הפתעות ומשחקים שונים וההיי לייט היה: הסטייליסטית תמר מרקוביץ', בעלת בית הספר לסטיילינג 16/23. קשקשנו איתה על אופנה בתקופות השונות ובעיקר תמר נתנה לכל אחת טיפים על מערכת הלבוש שלה ועל מה מתאים לה יותר ללבוש ומה פחות.

תמר מרקוביץ' המקסימה ואנוכי

עוגת הרווקות שלי הייתה מורכבת בשתי קומות מקאפ קייקים מקושטים בבצק סוכר, וכל הקרדיט כאן הולך לחברתי מיכל.

העוגה המהממת מעשה ידיה של מיכל

ותודה לתמר גרושקא המקסימה (עוד מעט תראו אותה גם בתמונות החתונה, יפה ומתוקה) על כל התמונות ממסיבת הרווקות.

בקרוב אני מגיעה לדבר הגדול והאמיתי,
הישארו דרוכים..
שרונה.


אה, ולמקרה שתהיתם מה לבשתי - ג'קט, חצאית וחולצה: זארה.