לפעמים, כל מה שצריך כדי שהחורף יהיה חם זה קצת פינוק מאמא ואבא. אתמול קפצתי אליהם חצי בספונטני, מרחק חצי שעה נסיעה מהעיר הגדולה. היישוב הקטן בשומרון בו גדלתי, עושה לי נעים בלב. הורדים בגינה החלו בפריחתם והאח מלא בעצים בוערים, מחמם את הבית. אמא מגישה לי כוס תה ירוק ולצידו עוגה טעימה של בית.
אני נזכרת בתקופה שבה עוד גרתי עם ההורים, לא כל כך מזמן, בסך הכל חלפו 3 שנים ולי זה נראה כמו נצח. לא שאני מתלוננת על החיים בעיר הגדולה, אבל את השקט, השלווה והירוק בעיניים אי אפשר להשיג כאן בתל אביב. הפסקול שליווה את חיי לאורך שנים ארוכות שייך ללהקה שאני הכי אוהבת בעולם - The Cure, אני עוצמת עיניים ומדמיינת את אותם ימים יפים בהם ישבתי בחדרי והאזנתי ארוכות לאלבומי המופת שלהם. בין לבין הייתי מודדת בגדים, מנסה למצוא שילובים מעניינים, עושה פוזות ונהנת מהלבד, רק אני ורוברט סמית'. אלה היו חיים ללא מחויבויות, המחויבות היחידה שהייתה לי אז הייתה רק ללמוד. גם את זה לא אהבתי כל כך. שקועה בעולם משל עצמי, מבליחה לרגע קט לעולם החיצון ושוב מתכנסת בפנים.
אתמול נזכרתי בכל אלה ונתקפתי געגועים לאותה תקופה יפה. ביקשתי מאמא שתצא איתי רגע לגינה ותנציח את הרגעים האלה שלי שוב בבית.
אפילו הבגדים שלבשתי היו נינוחים, חולצה לבנה חדשה וצחורה ומעל סריג (חדש גם הוא) עבה ומחמם. הפשטות שבדברים שעושים לי את זה.
בתחזית אומרים שעומד להיות קר אפילו עוד יותר ואני כבר נערכת בהתאם.
מזל שמחר יום רביעי ומבחינתי סוף השבוע כבר בפתח.
אל תפספסו את השיר היפה שאני מצרפת לכם כאן למטה, הוא יכניס אתכם לאווירה חורפית של ממש, 8 דקות של עונג צרוף.
לילה טוב,
שרונה.
אני נזכרת בתקופה שבה עוד גרתי עם ההורים, לא כל כך מזמן, בסך הכל חלפו 3 שנים ולי זה נראה כמו נצח. לא שאני מתלוננת על החיים בעיר הגדולה, אבל את השקט, השלווה והירוק בעיניים אי אפשר להשיג כאן בתל אביב. הפסקול שליווה את חיי לאורך שנים ארוכות שייך ללהקה שאני הכי אוהבת בעולם - The Cure, אני עוצמת עיניים ומדמיינת את אותם ימים יפים בהם ישבתי בחדרי והאזנתי ארוכות לאלבומי המופת שלהם. בין לבין הייתי מודדת בגדים, מנסה למצוא שילובים מעניינים, עושה פוזות ונהנת מהלבד, רק אני ורוברט סמית'. אלה היו חיים ללא מחויבויות, המחויבות היחידה שהייתה לי אז הייתה רק ללמוד. גם את זה לא אהבתי כל כך. שקועה בעולם משל עצמי, מבליחה לרגע קט לעולם החיצון ושוב מתכנסת בפנים.
אתמול נזכרתי בכל אלה ונתקפתי געגועים לאותה תקופה יפה. ביקשתי מאמא שתצא איתי רגע לגינה ותנציח את הרגעים האלה שלי שוב בבית.
אפילו הבגדים שלבשתי היו נינוחים, חולצה לבנה חדשה וצחורה ומעל סריג (חדש גם הוא) עבה ומחמם. הפשטות שבדברים שעושים לי את זה.
סוודר וחולצה: H&M, ג'ינס: בנטון, מגפונים: אלדו, שרשרת: Y3
בתחזית אומרים שעומד להיות קר אפילו עוד יותר ואני כבר נערכת בהתאם.
מזל שמחר יום רביעי ומבחינתי סוף השבוע כבר בפתח.
אל תפספסו את השיר היפה שאני מצרפת לכם כאן למטה, הוא יכניס אתכם לאווירה חורפית של ממש, 8 דקות של עונג צרוף.
אל תשכחו להצטרף אליי גם בפייסבוק: Photo.Fashion.Passion@Facebook
לילה טוב,
שרונה.
