זהו שמה של התערוכה שבה נכחתי בפתיחתה
ביום רביעי האחרון. הצלם דוד קסמן יצא לתעד את מפעלי אקרשטיין לרגל 85 שנות עשייה
כשלבסוף הפך הפרויקט לתערוכה (וספר!) שמוצגים כעת במוזיאון רמת גן לאמנות.
הצילומים, שהתבצעו בשלושת המפעלים של
אקרשטיין
- בירוחם, באשדוד ובחצור הגלילית - ומוצגים
כעת בתערוכה, משקפים את תהליך העבודה והמרקם האנושי של פועלי המפעלים. מי חשב בכלל
שמרצפות בטון יכולות להיות כה פוטוגניות?! שלא לדבר על עבודת ריתוך או קירות
אקוסטיים. בצורה יוצאת דופן, דוד קסמן לוקח את הצופה למסע מרתק של הצד האמנותי של
מפעלי התעשייה בארץ.
כמי שמינקות ספגה אמנות ישירות לווריד
(ככה זה כשיש לך אבא שהוא בעל גלריה לאמנות), אני מוכרחה לומר שאחרי כל ביקור
במוזיאון או גלריה, אני מוצפת בתחושת אושר עילאית. ובעניין התערוכה הזאת בפרט -
הצילומים מרהיבים ולחלוטין עושים לי חשק לצאת גם אני, עם המצלמה שלי, לתעד דברים
קצת פחות בנאליים.
דוד קסמן, שירי שיינפלד ואנוכי
וזה מה שלבשתי: כובע: אקססוריז, שמלה: לי קופר, נעליים: מקס מורטי, תיק: Burberry בחשיפה ראשונה בבלוג!
שעות הפתיחה של התערוכה: ימים ב', ד' –
10:00-16:00, ג', ה' – 10:00-20:00, שישי – 9:00-13:00 ושבת – 9:00-15:00. התערוכה
תנעל ב 3 לנובמבר 2012.
שבת שלום,
שרונה.
