"בראש השנה, בראש השנה, פרחה שושנה אצלי בגינה..."
עד היום אני אוהבת את השיר הזה (ואפילו מלמדת אותו את תלמידיי למוסיקה), ולא רק כי המילים מזכירות לי ילדות נשכחת, אלא בעיקר בגלל האמת שבמילים.
בחצר היפה של ההורים שלי ביישוב בו גדלתי עצי פרי מכל סוג שרק תחפצו, ורדים אדומים, ורודים וצהובים, ושבילי חצץ מפותלים.
בחג אני אוהבת ללבוש חולצה לבנה, ממש כמו בימי ילדותי, כשהיו מבקשים מאיתנו להגיע לטקס בחולצה לבנה. כמיטב המסורת ארוכת השנים, גם בחג הזה עטיתי על עצמי חולצה לבנה מכופתרת, וקיפלתי לה את השרוולים, כי בכל זאת עדיין מאוד חם (תוצרת H&M ברלין). החצאית השחורה הזאת, נקנתה השבוע גם היא ב-H&M והיא בהחלט קניה נבונה. הנוחות שלה שווה לי הכל! אני אוהבת חצאיות שהטופ שלהם מגומי עבה, כזה שתופס את החמוקיים בדיוק במידה הנכונה ומתרחב במידת הצורך לפי כמויות האוכל שנכנסו פנימה.
הפשטות והנוחות של ערב חג, ובעיקר החגיגיות והרימון ביד, הם אלה שתמיד יעלו לי חיוך על הפנים ויחזירו אותי חזרה לבית של אבא ואמא.