יום ראשון, 20 בדצמבר 2015

פיאסטה מקסיקנית

זה עתה סיימתי להכין במטבח את ארוחת הצהריים שלי. היא כוללת מנה ראשונה מרעננת, מנה עיקרית משביעה יותר וקינוח קליל. אני אוהבת את המטבח והוא אוהב אותי. אני גם מאוד אוהבת לאכול ועמוד האינסטגרם שלי ללא ספק מעיד על כך. כשאני נפגשת עם חברות אני אוהבת לצאת איתן לאכול, ולפני מספר חודשים כפגשתי את חברתי נועה, הלכנו לסעוד ב"מקסיקלי" ברחוב אריה שנקר בהרצליה פיתוח. נשנשנו כמה מנות של טאקוס פיקנטיים וליקקנו את האצבעות. לבעלי שנשאר בבית לקחתי מנת טייק אווי של בוריטו בקר שהתחסלה חיש קל.


אני יודעת שלחלקכם השמות שציינתי נשמעים יותר כמו מילים בסינית מאשר מנות במסעדה מקסיקנית, אבל בגלל שנשבעתי לחזור לשם פעם נוספת ובגלל שעשיתי זאת ממש לפני שבוע והפעם עם בעלי, החלטתי לתת לכם בבלוג סקירה קצרה על המקום הנהדר ועל האוכל הטעים שמגישים בו.
הגענו בשעות הצהריים המאוחרות, רעבים מאוד ומוכנים לזלול. את הארוחה פתחנו בשתי מרגריטות קפואות משובחות – מרגריטת הבית: מקסיקלי בולדוג שהיא מרגריטה קלאסית עם בירה הפוכה ומרגריטת קוקוס מרעננת. הרמנו לחיים וגמענו לרוויה מהמשקאות הקרים.


אלעד המלצר שלנו, הפגין ידע מרשים בתפריט האוכל ועזר לנו לבחור את המנות הראשונות. האחת הייתה מנת מקסיקלי נאצ'וס של טורטיות תירס אפויות עם גבינות מותכות, חלפניו, עגבניות, בצל ירוק וכוסברה. המנה הוגשה עם שמנת חמוצה וגוואקמולי. למרות שהיא נשמעת כמו מנה קלילה יחסית, היה לנו קשה לסיים אותה. הגבינות המותכות מעל טורטיות התירס הפכו אותה למנה כבדה יחסית אך טעימה. הסלט הנלווה רענן מאוד את כל העסק ואף על פי שאהבנו את שילוב הטעמים, לא הצלחנו לסיים אותה.


המנה הראשונה הנוספת שבחרנו הייתה קסדיית גבינות נפלאה ובה תערובת גבינות, פלפלים קלויים, בצלים חרוכים, תירס, כוסברה וצ'ילי. גם המנה הזו הוגשה בליווי שמנת חמוצה וסלסה רוחה. הצלחת חוסלה חיש מהר ולא הותרנו זכר מהמנה.


בתום מנוחה קלה עברנו אל המנות העיקריות, אני ביקשתי לנסות מנה צמחונית או טבעונית, גם כי התחשק לי משהו "קליל" יותר וגם כי ידעתי שיש לי בבלוג קוראות וקוראים שישמחו לדעת שהמקום מציע גם חלופות טובות לעוף, לבשר ולדגים. אז אני בחרתי בבוריטו טבעוני ובו תבשיל מקסיקני של שלושה סוגי שעועית עם צ'ילי, עגבניות, פטריות, ירקות שורש ועדשים המוגש בטורטייה מגולגלת עם אורז, סלסת עגבניות טריות, חסה, סלסה חריפה וגבינה טבעונית. המנה שהגיעה הייתה ענקית ממש, מלאה בכל טוב וכל ביס ממנה העלה אותי לעננים. כמובן שלא הצלחתי לסיים את כולה ולכן ביקשתי לארוז הביתה. ביום המחרת כשחיממתי לעצמי את השאריות לארוחת הצהריים, הופתעתי לגלות שהטעם היה לא פחות טוב מיום האתמול.


גם אסף בעלי, לא הצליח להשתלט על מנת הפהיטה עוף אותה הוא לקח לעיקרית. מדובר ברצועות חזה עוף על הפלנצ'ה עם בצלים ופלפלים חרוכים ולצידם מוגשים שלוש טורטיות מקמח חיטה או קמח תירס לפי בחירה. אנחנו ביקשנו לטעום את שתי סוגי הטורטיות כאשר זו מקמח החיטה הייתה טובה יותר לטעמי. העוף היה רך ועסיסי והירקות החרוכים ערבו לי לחיך. שילוב הטעמים של העוף עם הירקות בתוך הטורטיה היה משובח ביותר והיווה בחירה מצוינת לעיקרית השניה שלנו.


למרות שהתמלאנו מאוד ויכולנו לפרוש בשיא לשנת אחר הצהריים ארוכה ועמוקה, הכרחתי את עצמי לפנות מקום קטן ואחרון לקינוח אותנטי. ובכן, בחרנו בפלובה מקסיקנית של שברי מרנג, קצפת מסקרפונה, סורבה מנגו, רוטב תות, אננס ושלל פירות שיכורים וטורטיות קריספיות מתוקות. הפירות היו טעימים ומעט חמצמצים, הקצפת הייתה מתוקה בדיוק במינון הנכון, סורבה המנגו נתן איזון למתיקות של הקצפת והטורטיות הקריספיות העניקו קראנצ'יות למנת הקינוח הנפלאה.


חווית האוכל במקסיקלי היא אותנטית מאוד ומשובחת בטעמיה. לא מדובר במסעדת גורמה, וגם לא במסעדת פאסט פוד – אלא משהו באמצע וכמובן שגם המחירים בהתאם. האוכל הטרי, התפריט המגוון, השירות הנהדר והאווירה הנעימה הם סיבות מספיק טובות כדי לגרום לי לרצות לחזור לאכול במקסיקלי פעם נוספת ואם אפשר אז כמה שיותר מהר.

הצטרפו אליי גם בעמוד הפייסבוק של הבלוג: 
ובאינסטגרם:

נשיקות,
שרונה.

תגובה 1:

nona אמר/ה...

וואו, האוכל נראה מעולה ולגמרי עשה לי תיאבון, אבל יותר מהכל אני חושקת בכוס עם רגלית הקקטוס.

אירעה שגיאה בגאדג'ט זה